דילוג לתוכן הראשי

טאיוואן למטיילים (בתחבורה ציבורית)


הכנות או דברים לעשות עם הנחיתה:
1)      גוגל טאנסלייט, להוריד אפליקציה + מילון אחד או שניים, מהאפליקציה. אם האפליקציה והמילונים מותקנים בנייד אין צורך ברשת.
2)      קנייה (כבר בשדה התעופה) של כרטיס איזי כארד לתחבורה ציבורית. אפשר לטעון אותו בכל מקום בחנויות של 7-11 הנפוצות מאד.
3)      עדיין בשדה - הרשמה לרשת הווי-פי החינמית של טאיוואן - HI-FI או דומה. ההרשמה תאפשר לנו להתשמש בווי-פיי חינמי ציבורי ברחבי האי, כמעט בכל עיר.
4)      לקחת מפות מעמדת המידע לתיירים. יש מפה אחת של כל האי, ויש (עדיף) את טאיוואן מחולקת לשלוש - צפון, דרום ומרכז. כמובן שלקחת מפות של העיר/ערים
למי שחושב על פרק זמן ארוך בטאיוואן, יש אפליקציה של אוטובוסים ותחבורה ציבורית, מומלץ לבקש בשדה שיורידו לכם ושיסבירו לכם את השימוש.

ביגוד וציוד טיולים

את טאיוואן חוצה חוג הסרטן, מה שהופך את טאיוואן למדינה סוב-טרופית. עם זאת, רכס ההרים המרכזי בטאייוואן כולל לא מעט פסגות מעל 3.5 ק"מ, חלקם מושלגים בחורף באופן קבוע.
בעבר טאיוואן הייתה חווה כ 10-15 טאיפונים בשנה, בין החודשים יולי לספטמבר. בשנים האחרונות ישנה ירידה לא מוסברת ובחמש השנים האחרונות היו 3-5 סערות טאיפון בשנה. אולי בגלל התחממות כדור הארץ שגורמת להסטה של הטאייפונים מטאיוואן.
מצד שני, לפני כשלוש שנים ראיתי שלג בטאייפיי בחודש פברואר, בפעם הראשונה מזה 72 שנה....

לטיולי עיר ותרבות מטריה היא ציוד חובה. אני ממליץ להשקיע במטריה מתקפלת חזקה. בגלל הטמפרטורות הגבוהות רוב השנה, מעילי הגשם שאנו רגילים אליהם לא מתאימים לטאיוואן.
לטרקים אני ממליץ על ציוד וביגוד ייחודי שניתן לקנות באחת מחנויות הציוד למטיילים בטאיוואן. בגלל הצמחיה המאד צפופה, הטרקים הרציניים בטאיוואן נחלקים לשני סוגים - משעולי ציידים של השבטים הילידים או הליכה בתוך ובמעלה הזרם, מה שנקרא River Tracing או Upstream Trekking . רוב המסלולים הארוכים בהרים כוללים את שניהם.

עוד דבר חשוב - שיהיה לכם כתוב בסינית ואנגלית כל יום את כל היעדים שאתם רוצים להגיע אליהם. רוב המבוגרים לא מדברים אנגלית.

לתחזית מזג האוויר 7 ימים קדימה


התוכנית להלן היא דיי מינימליסטית, ואם הליכה בטבע מעניינת אותך, יש כמה משפטים על מסלולי הליכה בסוף הפוסט.
אשמח לשמוע תוספות, תיקונים, לייעץ בפרטי - אפשר להשאיר לי כאן תגובה או בפייסבוק.


שבוע או קצת יותר

הקונספט הוא להתמקד בצפון, בטאייפיי, עם יום-יומיים בטארוקו
טאיפיי: 3-4 ימים
יום תחבורה (הגעה/נסיעה)
יום או יומיים עיר (מקדשים, שווקים, מוזיאונים, הופעות)
יום טיול בטבע שליד טאיפיי (מאוקונג /  יאנג מינג שאן / וו-לאי / חואנג די דיין)
טארוקו – יומיים (לינה בבו-לו-וואן, מסלולי הליכה קצרים, ללא פרמיט (mountain permit))
עוד טיולי יום מטאיפיי – העיירה דאם שווי,  יום ים בחוף פולונג וקילונג, עיירות הכורים לשעבר באיזור רווי פן (ג'יו פן, שה פן וכדומה)

שבועיים  עד שלושה שבועות

בנוסף על השבוע לעיל, הנה כמה אתרים נוספים. לא כלליתי את זמני הנסיעות. כמו כן, לא כללתי כאן טרקים ארוכים, למרות שכמה מהם ממש מדהימים. צרו קשר אם טרקים והליכה רגלית עם ציוד על הגב מעניינים אותכם.

כמובן שניתן גם לעבות את השהות בטאיפיי או בטארוקו. אם נשארים בטארוקו יותר ורוצים מסלולים יותר ארוכים ומיוחדים מומלץ להוציא רשיון הרים, שאותו ניתן לבקש באינטרנט. יש לבקש את הרשיון לפחות שבוע לפני הכניסה לפארק, וצריך להתייצב בתחנת המשטרה ותחנת שומרי הפארק בכניסה וביצירה

פסטיבלים דתיים  - יום ולילה

חובה לברר אם במהלך הביקור מתוכננים פסטיבלים דתיים מיוחדים כמו ימי הולדת של אלים ולנסות להגיע ליום שלם למקדשים העיקריים של אותו אל. הבעיה היא שמאד קשה לדעת על הפסטיבלים מראש, ורוב החומר הוא בסינית.
בכל מקרה, מדובר על מראות שאין כדוגמתם כמעט בשום מקום אחר באסיה, ורוב החגיגות קורות גם במהלך היום וגם במהלך הלילה (חבל להפסיד את תהלוכות הלילה).
פסטיבלים בולטים עיקריים – חג הפנסים, בדרך כלל בסוף פברואר. יום ההולדת של האלה מאטסו, בדרך כלל באפריל-מאי. יום ההולדת של אל האדמה, בסביבות ספטמבר (שונה ממקדש למקדש)

 

טאי ג'ונג - יום (מכסימום)

הסיבה היחידה שכללתי את העיר טאי ג'ונג היא כי שאלו אותי עליה. לדעתי אין בה אתרים ייחודיים השווים נסיעה או לינה. אני יודע שאני נשמע נחרץ, ושיש שם גם דברים נחמדים כמו הכפר המצוייר בגרפיטי ועוד, אבל בהתחשב במקומות האחרים שיש בטאיוואן – לא הייתי מתעכב כאן

אגם השמש והירח והעיירה פולי - יום-יומיים

אגם השמש והירח הוא מקום יפה אך מאד מאד מתוייר ומסחרי. הייתי מקדיש למקום יום אחד, שוכר אופניים או נוסע באוטובוס מסביב לאגם.
אפשר לישון בפולי, העיירה ליד, ולבקר במנזר הזן הענק והמרשים ג'ונג טאי.
אם מתניידים ברכב פרטי – ישנה דרך הררית מתפתלת ומאד מאד יפה מאגם השמש והירח אל שמורת אלישאן. נכון ל 2017, אוטובוסים לא עוברים בדרך זו.

טאינאן - יום ולילה

אחת הערים שאני הכי אוהב בטאיוואן, אבל מבין את כל אלו שלא....
טאינאן היא המקום שבו "התחילה" טאיוואן במאה ה 17 והיא הבירה העתיקה של האי. העיר די מנומנמת ומציעה מספר שרידים היסטוריים, מרכז עיר אפייני ושווקי לילה יפים. הסיבה שאני אוהב אותה היא דווקא בגלל שהיא לא מרכזית כמו גאושיונג או טאיפיי, מנומנמת ומאד מאד טאיוונזית.
ולאחר שאמרתי כל זאת, ברור לי שלא כולם מתחברים למקום.

אלישאן - שני לילות (כלומר לפחות יום שלם של הליכה)

אחת השמורות המתויירת יותר, אבל גם היא מציעה שלל מסלולי הליכה שהרוב המוחלט של התיירים לא ממש מגיע אליהם. בפעם הראשונה שהגעתי הייתי באחד החגים העיקריים, והצפי היה להמון מבקרים. עליתי ברגל מאזור ג'יה אי, יומים שלמים לא ראיתי אדם, ורק ביום השלישי, כשהתקרבתי לאזור התיירותי ראיתי כמה. המלונות דיי יקרים, אבל יש אופציות נוספות.
ישנם גם מסלולים קצרים יותר, ואפשר להגיע ברכבת המיוחדת.

 

גאושיונג (כולל מאולין ופו-גואן-שאן) שלושה ימים

העיר הגדולה בדרום, תוססת ומלאת חיות. חוץ מהאתרים הרגילים בעיר – שוק הלילה, המוזאונים , Pier 2, האי שמעבר לנמל וכדומה, אני הייתי ממליץ לקחת יום נוסף לאתרים שליד גאושיונג.
אפשר לבקר באזור מאולין, שנמצא כבר דיי בתוך ההרים, ומציע מסלולי הליכה, שבטים מקומיים ונוף מדהים. באביב יש שם פסטיבל פרפרים.
אפשרות נוספת היא יום במנזר הבודהיסטי הענק פו-גואן-שאן. המנזר מחולק לשניים: מרכז מבקרים גדול מאד ומרשים ביותר, והחלק הישן יותר, בו גרים הנזירים (וגם אורחים, אם תרצו להתנסות במדיטציה ותרגול בודהיסטי) ובו מרכזי התפילה השונים.

קנדינג - יומיים שלושה

הקצה הדרומי ביותר של טאיוואן. אני הייתי מציע להגיע לעיר קנדינג עצמה, ולשכור שם טוסטוס ליומים, בעזרתו ניתן יהיה לטייל ברחבי השמורה, גם במקומות שהאוטובוסים לא מגיעים אליהם – כמו הכביש המזרחי צפונה.

טאידונג והסביבה (דולאן) יומיים שלושה עד חודשיים שלושה....

דולאן (צפונית מעט מטאידונג) הפכה למעין עיירת גולשים בשנים האחרונות, והאווירה שם מזמינה רוגע ושהות ממושכת. יש כמה מסלולי הליכה בשמורות ליד, ואף מסלולי רפטינג, כמו גם המעינות החמים של ג'ה בן, אבל בסך הכל, ים, גלישה ורוגע מזמינים שהות עצלה משהו...

האיים החיצוניים -  יומיים שלושה

מבין האיים החיצוניים, היחידי שהייתי ממליץ עליו לנוסע מזדמן (ולא למי שכבר ראה הכול) הוא אי הסחלבים, שמציע אווירה שונה. אפשר להגיע אליו במעבורת מטאידונג, או בטיסה. בפעם האחרונה שבדקתי, הטיסה לא יקרה בהרבה מהמעבורת, אז לא לפסול מבלי לבדוק מחירים.


מסלולי הליכה בטאיוואן

אני הייתי מחלק את מסלולי ההליכה באופן גס לשני סוגים – מסלול בשבילים כבושים, ומסלולי מים.
המסלול בשבילים הכבושים הוא הפופולרי יותר בקרב המקומיים, ומדובר או על שבילים שרשויות הפארקים  טאיוואן הקימו או על שבילי ציידים ומסחר של השבטים הילידים שמתוחזקים עד היום (כולל במהלך התקופה היפנית).
שבילי הפארקים הם שבילים סלולים היטב, לרוב בדרגת הליכה קלה עד קלה מאד, והם יותר באיזורים של מרכזי הפארקים הפופולרים או אתרי טבע פופולרים.
שבילי ילידים ששימשו למסחר וצייד הם שבילים צרים יותר, לרוב בדרגת הליכה בינונית עד קשה (מבחינת קושי פיזי, לא דווקא מורכבות הטכנית של ההליכה) ולא תמיד הם סלולים. לעתים קרובות הם רק משעול צר בצמחיה ובהרים.

הסוג השני, המיוחד והמענג (בעיני) הוא מסלולי המים.
בשל צפיפות הצמחיה בטבע הטאיוואני, אם רוצים לחקור פסגות או להגיע למקומות נידחים, הדרך הנכונה יותר היא לעלות במעלה הזרם, לעקוב אחרי הנחל, לעתים קרובות בתוך המים ובתוך המפלים, עד שמגיעים.
הקושי במסלולים הללו הוא טכני, ודורש ציוד מיוחד – תרמיל אטום למים (אם רוצים לקחת משהו על הגב) ונעלי הליכה במים. אפשר לקנות נעלי הליכה כאלו בטאיוואן, קונים אותן בחנויות דייגים והן מזכירות מגפי צלילה רק עם סוליה שאינה מחליקה, והעלות היא בין 300 ל 1000 NTD, תלוי באיכות ובגורמים שונים (נקראות בסינית Fanghua Xie 防滑鞋).  מסלולים קצרים וקלים יחסית אפשר לעשות גם עם סנדלי שורש, רק צריך להדק מאד את רצועות הסנדל לפני, ואפשר גם ללבוש גרב עבה, להגנה נוספת.
אם עושים זאת דרך חברות שונות (יש כמה כאלו, מפוזרות בכל האי) אפשר לקבל את כל הציוד מהם, ובנוסף קסדות וציוד בטיחות
מסלולי המים יכולים להיות מאד מסוכנים במזג אוויר גשום, כשהנחלים מוצפים וההליכה נגד הזרם הופכת לכמעט בלתי אפשרית. חייבים להפעיל שיקול דעת, להתייעץ עם מקומיים ולבחון את תחזית מזג האוויר.
אם שומרים על כל כללי הבטיחות והזהירות, טיולים במעלי הזרם בטאיוואן הם תענוג נדיר שקשה למצוא במקומות אחרים.

דוגמא למסלול מים למתחילים באיזור טאיפיי הוא אחד הערוצים העולים מוו-לאי שבדרום העיר. מגיעים באוטובוס משין דיין (xindian) בקו 233 אל הכפר Chenggong 成功, יורדיים ימינה אל הנהר הגדול, חוצים את הגשר האדום שמעל הנהר וממשיכים בכביש שעולה קצת ומתעקל שמאלה ואחר כך ימינה. בהמשך הכביש יש גשרון נוסף כל ערוץ צדדי, וממש לפני הגשרון, בצד שמאל, מתחיל (ומסתיים) המסלול, לאורך הנחל שהגשר עובר מעליו ושאותו לא חצינו.
הלוך ושוב יקח בסביבות 4-5 שעות, אז כדאי לקחת הרבה מים (אסור לשתות מים ממקורות לא בדוקים) ולהתחיל מוקדם.

wulai Jia Jiu Liao – 加九寮 - https://goo.gl/maps/E58xDq9ZtDo



 זאביק פוקס הוא מדריך טיולים, התגורר בטאיוואן שנים רבות והדריך בה טיולים רבים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת השבוע שעבר בטאיוואן (19-25 אוגוסט 2017) -

כמובן שטאיוואן מייצרת כמות יותר גדולה של חדשות. אני בוחר ספציפית את פרטי המידע שיכולים לעזור למבקרים מישראל להבין את המארג החברתי ואת הרקע התרבותי-היסטורי של האי המיוחד הזה. משחקי האוניברסיאדה מטכס הפתיחה טכס משחקי האוניברסיאדה נערך באצטדיון בטאיפי ב 19 לאוגוסט. כצפוי, ארגון המשחקים בטאיפיי נשא אופי פוליטי - סין לא שלחה משלחת מהמדינה, אלא ספורטאים סינים שייצגו את האוניסרסיטאות שלהם בתחרויות אינדבדואליות. כביטוי ללחץ הסיני ניתן היה לראות צמצום של משלחות שונות, והשיא היה כשאוגנדה הודיעה מספר ימים לפני התחרות שהיא לא שולחת משלחת בשל תמיכת ממשלתה במדיניות "סין האחת". גם טכס הפתיחה סבל מהפרעות. כצפוי, ברחובות מסביב לאצטדיון הפגינו מספר אלפי מפגינים נגד מדיניות סין האחת ובעד טאיוואן עצמאית. מה שהיה פחות צפוי היה שקבוצה קטנה הצליחה להסתנן לאצטדיון ולעכב את עליית המשלחות לרחבה בדיוק כשהגיעו לאות C ... חצי שעה יותר מאוחר הטכס חודש, ולא ניכר היה שההפרעה הייתה מהותית. בכל מקרה, עתונים ופרשנים חלוקים אם מדובר כאן בחציית קו אדום וב"אבדן פנים" של טאיוואן מול העו

טייפונים בטאיוואן

טאיוואן מסומנת בחץ, הטייפון מצפון מזרח לאי אל חופי טאיוואן הגיע בשבוע שעבר הסופה הטרופית טאלים ( TALIM ), ולמרות שלא עברה באי אלא מצפון לו תפסה מקום מרכזי בכל מהדורות החדשות - המקומיות והארציות כאחד. גשמים עזים המלווים מערכת מזג אוויר זו ירדו בחלקים מהאי למשך 24 שעות. מי שגר בטאיוואן זוכר לטובה את השבוע שלפני כל טייפון או אחרי כל טייפון, שכן הסופה פועלת כשואב אבק ענקי, והשמיים בהירים ונטולי עננות. אז מה זה טייפון, ומה יכולים לעשות המבקרים? במטאורולוגיה, סופה טרופית (הנקראת בפי תושבי מדינות שונות הוריקן, טייפון או ציקלון טרופי) היא סוג של ציקלון הנוצר באזורים הטרופיים, שקוטרו האופייני נע בין 100 ל-2,000 קילומטרים (ׁׁמתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית).  סופות הטייפון בטאיוואן מתאפיינים בקוטר של מאות קילומטרים ספורים, והן מגיעות ממזרח ממוצע של 100 שנים מראה כי יש 3-4 טייפונים בשנה, בעיקר ביולי-אוגוסט-סמפמבר, אבל גם בחודשים אחרים. חודש אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ממוצע טייפונים בחודש