(מאת שלי)
הרבה דברים חדשים תוקפים את החושים בטאיוואן, המראות, השפה, הנימוסים וכמובן המאכלים המקומיים.
ניסיתי לקלוט ולהתנסות כמיטב יכולתי, למצות את החוויה הטאיוואנית. משב רוח שהגיע לחדרי הביא איתו ריח עז שלמיטב הבנתי העיד על צינור ביוב סתום. כל נסיונותי להתחקות אחר מקור הריח עלו בתוהו עד שהכרתי את זאב, שפתר לי את התעלומה.
בקרן הרחוב ליד הדירה המשותפת עמד אדם כבן 60-70, וטיגן קוביות טופו. הוא התמקם שם בקביעות בסביבות ארבע אחר הצהרים, ומיד נוצר תור של קליינטים קבועים שחיכו למנה שלהם.
לפליאתי הריח שאותו הרחתי ליד דירתי הראשונה היה הריח של אותן מנות טופו, שנקרא, ובצדק רב, "טופו מסריח".
לאחר מסע שכנועים הסכמתי לטעום. זאב אכן צדק - מעדן!
ומאז, בכל ביקור במזרח הסיני, אני מחפשת אחר הריח המיוחד הזה, והמנה הממכרת.
טופו מסריח הוא למעשה טופו שעבר התססה, ובשל כך הריח החזק שלו. שלא כמו גבינה כחולה, אין סוג בקטריה ספציפית שנותנת את הטעם והריח, אלא השם משמש לקבוצה של סגנונות התססה של הטופו עם תוספים שונים, האופייניים למקומות שונים בסין, כגון שרימפ מיובש, נצרי במבוק או עשבי מרפא סיניים.
לרוב המנה מוגשת מטוגנת עם חמוצים לצידה, וקצת רוטב חריף עליה.
אז אם נתקלתם בריח נוראי של ביוב במרכז העיר, או בשוק הלילה המקומי, לכו בעקבותיו, אטמו את האף, אזרו אומץ ונסו זאת. לא תתחרטו!
תגובות
הוסף רשומת תגובה