למרות שעיקר פרסומה של טאיוואן נותר סביב הנס הכלכלי, הפיתוח
הטכנולוגי ולעתים בהקשר הסיכסוך הסיני/טאיוואני, התרבות הסינית השתמרה בטאיוואן בצורה
המקורית והמיטבית ברחבי העולם הסיני. כיום טאיוואן היא אחת המדינות הדתיות ביותר
שיש באסיה, עם עשרות אלפי מקדשים, הפזורים למעשה בכל רחוב וכפר, ועם מערכת פולחן
ונימוסים דתיים המושרשת ביום-יום הטאיוואני.
אז מהן הסיבות שבעטיין יגיע המאמין הטאיוואני למקדש?
אני אשתדל להימנע מהסיבות הרגילות (בקשות, תודות, קמעות וכדומה), ואנסה להתייחס לאספקטים ידועים פחות, אבל ססגוניים יותר של הביקור במקדש.
אני אשתדל להימנע מהסיבות הרגילות (בקשות, תודות, קמעות וכדומה), ואנסה להתייחס לאספקטים ידועים פחות, אבל ססגוניים יותר של הביקור במקדש.
擲筊ניחוש העתיד
- תקשורת עם הצד השני
הסיבה המרכזית שבגללה יבחר המאמין במקדש מסוים ולא באחר קשור
בתקשורת של המקדש הספציפי, המיקום הספציפי שלו עם העולם המקביל של הרוחות, האלים
והנשמות. המונח המקובל הוא "לינג", שפירושו ספציפית חיבור עם עולם
הרוחות - מקדש יכול להיות מאד "לינג" או סתם "לינג", או
אפילו, כבר לא כל כך "לינג".
כשמגיע המאמין למקדש הוא יכול לנצל את החיבור המיוחד שיש במקום
הזה עם העולם המקביל, ולברר מה צופה לו העתיד, שכן שוכני העולם המקביל יכולים לחזות
זאת ואף להשפיע על העתיד.
ישנן שתי פרקטיקות מקובלות לחיזוי העתיד.
הראשונה היא מקלות הניחוש. כמאה מקלות במבוק נמצאים בתוך מיכל
במבוק, אותם מנערים עד שמקל אחד נושר החוצה בצורה רנדומלית. על המקל יש מספר
אותיות אבל כיום לרוב יש מספר השולח את המאמין אל ארונית ובה כמאה פתקים, כל פתק
תחת מספר המקל ובו כמה שורות של טקסט סיני עתיק ועמום די הצורך על מנת לחזות את
העתיד.
ניתן לנסות להבין את הטקסט לבד, או להיעזר במומחים היושבים
במקדש, לרוב תמורת תשלום בצורת תרומה למקדש.
השנייה היא "סהרוני ניחוש" או "צדפות הירח",
והיא טובה לשאלות בינאריות של כן/לא. זוג מקלות מעץ (במקור היה מצדף) בצורת חצי
סהר, שלהם צד אחד קמור וצד שני שטוח מוצמדים זה לזה מהצד השטוח, ונחפנים בידיים.
המאמין מצמיד את הידיים והסהרונים אל ליבו, חוזר על שאלתו ומבקש את התשובה, ולאחר
מכן מפיל או זורק את זוג המקלות. המקלות נופלים ובצורה אקראית מסתדרים על הרצפה
באחת משלוש הצורות - שני הסהרונים מתייצבים על הצד השטוח (לא), שני הסהרונים מתייצבים
על הצד הקמור (השאלה לא רלוונטית), סהרון אחד על הצד הקמור והשני על הצד השטוח (כן).
אפשר לחזור על אותה השאלה עד 3 פעמים, ולאחר מכן יש לקבל את
התשובה. לעתים די קרובות משתמשים בסהרוני הירח לשאלה "האם מקל הניחוש שיצא לי
אכן נכון?", אבל מאמינים רבים משתמשים בזוג הסהרונים לשאלות ללא קשר למקלות.
分靈לקחת קצת
קדושה הביתה
המונח פן שיאנג או פן לינג הוא המונח המקובל לאירוע שבו אתה בא
למקדש, לוקח ממנו קצת אפר של קטורת שנשרפה בו, וחוזר הביתה או למקדש אחר ומניח את
אפר הקטורת בכד הקטורת המקומי שלך.
אם ניחוש הוא פרקטיקה ספונטנית יחסית, שאינה צורכת הכנה (אם כי
לעתים ישנה הכנה של 7 ימים או 49 ימים, לניחושים קריטיים), הרי ש"חלוקת
הקודש" הינו אירוע המצריך תיאום מראש, הגעה רשמית בצורה הנכונה ובשעה הנכונה,
ושיתוף גורמים רבים.
על ידי לקיחת אפר הקטורת מהמקדש ה"מקושר" לכד הקטורת
הביתי, אתה מייצר מעין קשר וחיבור עם העולם המקביל גם על שולחן המזבח הביתי, או
במקדש השכונתי הקטן.
צלמיות אלים סופגות קודש במקדש האב |
לעתים קרובות, באירועים גדולים המתרחשים במקדשים הגדולים יותר
והעתיקים יותר, באות משלחות עם צלמיות האלים לביקור, מעבירות את האל המבקר בתוך
ענן הקטורת של המקדש הוותיק יותר, וגם לוקחות חזרה אפר מכד האפר המקומי. המשלחות
הללו, שבאות בתופים וטכסים, נקראות משלחת פן-שיאנג, והן חלק ממסכת היחסים הסבוכה
הנטווית בין המקדשים השונים בטאיוואן.
אגב, הדרך הנכונה להקים מקדש חדש (לאחר מציאת המיקום והקהילה), היא
להעמיד את צלמית האל במקדש נחשב למשך זמן ממושך, על מנת שתספוג מהקדושה, ורק אז
אפשר להעביר את הצלמית למקדש החדש. כיום ניתן לראות במקדשים וותיקים עשרות צלמיות
של אלים חדשים, שכרגע רק סופגים את הקדושה, וכשמישהו יחליט על הקמת מקדש חדש הוא
יוכל לקבל צלמית שכבר נספגו בה האיכויות הרצויות. התהליך הזה אגב, מעמיד את המקדש
החדש כ"בן" של המקדש הישן, מקדש ה"אב".
光明燈 מגדלור הברכה
אחד הדברים שהמאמינים עושים במקדש הוא לבקש ברכות. ישנה כיום
אפשרות, בצורה של הוראת קבע או דרך האפליקציה בנייד שיש למקדשים הגדולים יותר,
לתרום סכומים קבועים לאורך השנה, ובתמורה לקבל מנורת ברכה דלוקה 24/7 באחד ממתקני
המנורות במקדש.
מנורות הברכה מסודרות בצורת פגודה |
למעשה מדובר על גלגול מודרני של מנהג מסורתי בו תורמים עשירים
יכלו לקנות נר שמן דלוק בשמם במשך כל השנה, ותפילות קבועות במקדש. כיום, הם התפתות
טכנולוגית התאורה והחשמל, הדבר היחיד שמגביל את כמות מנורות הלד הללו הוא השטח
המוקצה להם במקדש.
המגדלורים הללו מסודרים לפי נושאים שונים, ואתה יכול לבחור בין
מגדלור עם ברכה לשלום במשפחה, להצלחה עסקית, לבריאות, להצלחה בלימודים, לאריכות
חיים, לברכה חקלאית ולנושאים שונים אחרים. לעתים גם מסדרים את שמות התורמים
הקבועים לפי השנה שבה הם נולדו במחזור השנים הסיני (12 החיות).
לבקר את כולם
העשורים האחרונים התאפיינו בטאיוואן בעליה ניכרת ברמת החיים,
וכתוצאה מכך אנו רואים עליה ברורה בכמויות עולי הרגל הנעים בין המקדשים השונים
והמשתתפים בפולחנים. רוב טיולי העליה לרגל הם בני יום אחד או יום ולילה (ללא לינה)
שבמהלכו נעה קבוצת מאמינים בין מספר רב של מקדשים ברחבי טאיוואן, לרוב מחוץ למרכזי
הערים.
לרוב מדובר על אוטובוס או שניים, המציעים טיול הכולל ביקורים,
קטורת, כסף אלים לשרפה, שתייה, ארוחות, ולעתים גם קמעות כמזכרת. הקבוצה יוצאת
בבוקר באיסוף מכמה אתרים באחת הערים, ומנסים להספיק 10-20 מקדשים שונים ביום. מאחר
והתפילה היא פולחנית, אין כמעט שום עיכוב במסלול.
למי שיוצא להיות במקדש כלשהו כשמגיעים האוטובוסים המראה הוא
בלתי נשכח - עשרות מאמינים גודשים את המקדש, בצורה מכאנית מדליקים קטורת, נועצים אותה
בכד הקטורת, גודשים את משרפת הכסף, ועולים בחזרה לאוטובוס תוך 20 דקות.
חוץ מסיורי המקדשים הללו ישנם כמובן המסעות הגדולים, שהגדול
מכולם הוא מסע רגלי בן 8 ימים ו 7 לילות, המתרחש במהלך חגיגות יום ההולדת של האלה
מה-טסו, האלה הפטרונית של טאיוואן. מאות אלפי מאמינים נוהרים למקדש העתיק והחשוב
בטאיוואן ,ולפי הערכות יש כ 2 מיליון המשתתפים בתהלוכה ובאירועים הקשורים בה.
זאביק פוקס הוא מדריך טיולים, התגורר בטאיוואן שנים
רבות והדריך בה טיולים רבים
תגובות
הוסף רשומת תגובה