דילוג לתוכן הראשי

האם יש היגיון בשיגעון הצפון קוריאני?

ביום שלישי, ה 4 ליולי 2017, הייתה התרגשות רבה בטלוויזיה הצפון קוריאנית. במהדורת הערב שודרו תמונות של משאית המביאה טיל לעמדת שיגור, מעמידה אותו תחת פיקוח הנשיא קים ג'ונג און, ולאחר מכן נראו תמונות של השיגור והשיוט. מדובר היה בטיל בין יבשתי (ICBM), שזוהה כHwasong-14. 
לטענת הטלוויזיה הטיל התרומם לגובה של כ 2,800 קילומטרים ונחת במרחק של כ 930 קילומטר, בים יפן. הרשויות האמריקאיות אישרו את הפרטים למחרת, והודיעו כי אכן מדובר בטיל בליסטי בין יבשתי לטווח בינוני.

Hwasong 14
Hwasong 14
הטיל הוא דוגמא מובהקת למדיניות ה"ביונג ג'ין", או "פיתוח בקווים מקבילים" Byungjin  병진 שהוכרזה ב 31 למרץ 2013 על ידי קים ג'ונג און. קו המדיניות הזה קורא לפיתוח כלכלי מחד ופיתוח צבאי מאידך, ואם עוקבים אחרי חמש השנים של המנהיג הנוכחי, גם הניואנסים הקטנים יותר מתחילים להתבהר. מעניין יהיה לנסות להבין את השיגור האחרון על רקע ההיגיון הכלכלי המניע את צפון קוריאה.
ראשית, ניתן לומר כי למרות הסנקציות הכלכליות שצפון קוריאה חווה מאז 2006, שנת הניסוי הגרעיני הראשון שלה, הרי שכיום צפון קוריאה מראה בהחלט סימנים של צמיחה כלכלית. אפשר לראות את זה בשווקים, בכמות הכסף המזומן שיש בידי האזרחים וכמעט בכל פרמטר אחר כמו פיתוח תשתיות.

מאז עליתו של קימ ג'ונג-און לשלטון בסוף 2011, ניתן לראות מספר צעדים לכיוון כלכלה חופשית יותר. חצי מכוח האדם במדינה עוסק בחקלאות, ואכן נעשו שם רפורמות חשובות - הרבה מהחוות השיתופיות הגדולות יותר פורקו ליחידות קטנות ויעילות, הביקורת הצטמצמה, וכיום האיכרים יכולים לסחור בחלק מהתוצר החקלאי בשוק החופשי תמורת כסף מזומן (יש מומחים המעריכים שכ 30% מהתוצר החקלאי מגיעים לשוק הפתוח).
רפורמה כלכלית חשובה לא פחות, היא ביטול גיוס החובה לצבא, וכתוצאה מכך שחרור 50% מכוח העבודה הצבאי לטובת האזרחי, לרוב עובדי מפעלים וחקלאות.
מעבר לרווחה שחשים כיום החקלאים ואנשי העירות הקטנות, הפיתות מורגש אף ביתר שאת בקרב האליתות המעמדתיות, בעיקר בפיונג יאנג אך גם בערים משניות כמו צ'ונג'ין. הדוגמא הטובה ביותר היא פתיחת רחוב ריום-יונג (Ryomyong 려명) בפיונגיאנג, שנועד "עובדים ואזרחים מצטיינים". מדובר על רחוב של דירות ענק, מרוהטות בכל טוב, הניתנות כמתנה.

יש להדגיש כי בהחלט לא מדברים על נס כלכלי כמו זה שעברה קוריאה הדרומית בשנות השבעים והשמונים, אבל ללא ספק, קוריאה הצפונית במצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני 10 שנים, שלא לדבר על שנות הרעב של 1990. הודות למסגרות כלכליות טובות יותר (או ליתר דיוק פחות טוטאליות) ומרחב מוגבר לייצור ולמסחר פרטי בתוך המערכת הכלכלית המדינית, הדברים נראים היום הרבה יותר טוב מאשר בעבר.


אם נמשיך את המבט הכלכלי במישור הצבאי, קו המדיניות של ביונג-ג'ין  (הפיתוח שבמקביל), נותן עדיפות אסטרטגית לנשק גרעיני. פשוט מאד, הטכנולוגיה הגרעינית זולה יותר מהחלופה שבקיום צבא מודרני עם כלי נשק מתקדמים. על פי ההערכות המערביות האמינות ביותר, פיתוח נשק הטילים ונשק גרעיני, שעולה רק 2-3% מהתמ"ג בשנה, הוא אופציה כלכלית-אסטרטגית הכרחית כמעט עבור שרידות הממשל ועבור קים ג'ונג-און.

בפיתות נשק גרעיני וטילים בין יבשתיים קים מאמץ כמה אסטרטגיות גרעיניות -
ראשית,  הוא כנראה מצליח לכפות על בעלות הברית המסורתיות, כמו רוסיה, סין, איראן ופקיסטן להגן צפון קוריאה גם מעבר לאינטרסים הלאומיים והמקומיים שלהן,
בנוסף, הוא מבהיר לכל המעורבים את המחיר הבלתי אפשרי של ניסיון פלישה או חיסול המשטר,
ולבסוף קים מנסה ולעתים גם מצליח לסחוט ולחייב את תושבי המערב לסייע לכלכלת צפון קוריאה ולאפשר את התרחבותה המתמדת.

כנראה שבעקבות ניסויי הטילים האחרונים ארצות הברית תדחוף להעביר סנקציות כלכליות קשות יותר, וכמובן שלא משנה מה יקרה, אפשר להניח שלא יהיו חדשות טובות לקשרים הבינלאומיים של צפון קוריאה בדיפלומטיה, במסחר או בבנקאות.
עם זאת, נראה שמבחינת סין, דרכה עוברים 85% מהסחר הבין לאומי של צפון קוריאה, שום דבר לא השתנה, בעיקר על רקע הצבת מערכת הת'אאד בדרום קוריאה. במילים אחרות, במכלול החישובים האסטרטגיים של סין באזור, בייג'ינג ממשיכה להתייחס לצפון קוריאה כאל חיץ בינה ובין כוחות ארה"ב, וכנכס גיאופוליטי.

והאמת חייבת להיאמר, גם אם ערוצים רשמיים ייסגרו, הרי שצפון קוריאה פועלת מתחת לרדר הכלכלי העולמי שנים רבות, המשטר פשוט ימצא דרכים חדשות. סביר להניח כי לצפון קוריאה יש ערוצים רבים למסחר ולעסקאות שונות שאינן ידועות, אך בעלות משקל רב בכלכלה.
לדוגמה, פקיד לשעבר במשרד 39 של צפון קוריאה שערק לדרום (
Ri Jong-ho), מספר בראיון שנערך לאחרונה שצפון קוריאה רוכשת בסביבות 300,000 טונות של דלק ומוצרי נפט שונים מרוסיה מדי שנה, בעיקר באמצעות סוחרים מסינגפור. על מנת להשוות – צפון קוריאה קונה 520,000 טון נפט גולמי מסין מדי שנה, כך שמדובר בכמות משמעותית עבור צפון קוריאה.
קרוב לוודאי שלא היה מדובר בחדשות מרעישות עבור שירותי המודיעין האמריקאים והדרום קוריאנים, אבל עדיין, ניתן לראות איך צפון קוריאה יודעת למצוא דרכים עקיפות לקשרי מסחר.

חשוב להבין, בבואנו לנסות לאמוד את השפעת הסנקציות העתידיות, כי צפון קוריאה התרגלה לעבוד בערוצים אחוריים ולא שגרתיים על מנת לרכוש כמויות משמעותיות מאוד של אספקה נדרשת. זוהי מערכת כלכלית שבה ערוצי המסחר לא מסורתיים (ולעיתים קרובות לא חוקיים) אינם יוצאים מן הכלל, אלא חלק חשוב מהליבה של ארגז הכלים הכלכלי. אין בכך כדי לטעון שהסנקציות אינן פועלות או אינן יכולות לפעול, אלא שחשוב להבין עד כמה שיטות בלתי קונבנציונליות הן חלק ממוסד במסגרת הניהול הכלכלי בצפון קוריאה.

וידאו מחתרתי שפורסם לאחרונה מהשווקים בצ'ונג ג'ין, צפון מזרח המדינה

מהו אם כן המשעול בו אמורה לפסוע הקהילה הבין לאומית בבואה להתייחס לקןריאה הצפונית?
לאמונתי, חייבים להציע למשטר הצפון  קוריאני גזרים, ולא רק מקלות ואיומים. אפשר לשאוף, בגישה רב צדדית הכוללת את סין, יפן, רוסיה וכן את שתי הקוריאות להסכים על שורה של צעדים. לדוגמא:
הכרה בלגיטימיות של ממשלת קוריאה הצפונית, ובכך לשים קץ לזכר מלחמת קוריאה.
פיתוח אזורי כלכלה מיוחדים תחת ערבות בין לאומית, כדוגמת אלו שפועלים בגבול הרוסי והסיני. הערבות הבין לאומית תאפשר צמיחה כלכלית ותהווה "פרס" למתמידים.
הצטרפותה של צפון קוריאה לאיחוד ביטחון אזורי חדש, שיביא לייצוב האינטרסים של יפן, של הפדרציה הרוסית, של סין, של דרום קוריאה ושל ארצות הברית
כמובן שההסכם חייב להיות רב-צדדי, עם הערבויות הרגילות, ואחד מעיקריו יהיה לשים קץ להסלמה הגרעינית של צפון קוריאה, לשמור על מעמדה בעת חתימה, וכן לאפשר סנקציות אמינות במקרה הפרת האמנה על ידי צפון קוריאה.
משא ומתן עם קוריאה הצפונית חייב להתנהל באופן רב-צדדי, שכן ריבוי השחקנים היושבים באותו שולחן משא ומתן אינו מאפשר לצפון קוריאה לאיים או לסחוט ויתורים מארצות הברית לבדה.

במערכת השיקולים של המשטר הנוכחי, ההשפעה של העדר צמיחה בת-קיימא על פרנסתם של אנשים, בטלה בשישים מול שרידותו והמשך שלטון המשטר הקיים.
ממשלת צפון קוריאה אינה מונולית, ויש בודאי חלקים מסוימים של המנגנון השולט, אשר פחות מרוצים ממבחני הטילים לאחרונה. אבל בדרג הגבוה יותר של המנהיגות, החישוב האסטרטגי הוא כנראה שגם עם הסנקציות הנוספות שצפויות להגיע, צפון קוריאה תוכל להמשיך לאורך אותו קו פיתוח כפול, עם אותן אסטרטגיות כלכליות וצבאיות כפי שהיו עד כה.

*זאביק פוקס הוא מדריך טיולים במזרח, הדריך מספר פעמים טיולים לצפון קוריאה וביקר בה גם במסגרות אחרות


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת השבוע שעבר בטאיוואן (12-18 אוגוסט 2017)

הפסקת החשמל הגדולה   בשבוע שעבר  דיברנו על נושא איכות  הסביבה ובעיית החשמל בטאיוואן, שנראה שרק הולכת ומחמירה. ביום שלישי השבוע היו מספר הפסקות חשמל בטאיוואן שהשפיעו (ביחד) על 7 מליון אזרחים. מתחילים אף לדבר על השפעה של הנושא על פיתוח עתידי של קווי רכבת עילית ותחתית, שכן הם כולם מונעים בחשמל. שתי הערות על האוניבסיאדה Formosan Black Bear האוניברסיאדה נפתחה אתמול (19 לאוגוסט) עם נוכחות יחסית די דלילה מבחינת עילית הספורט העולמי. סין, אגב, נמנעה מלשלוח משלחת לטאיוואן. בכל מקרה, ישנו שיח ער האם האוניברסיאדה תשיג את המטרות שהממשלה הציבה לה – להעלות את המודעות לטאיוואן בעולם ולהביא עוד תיירים. למעשה האוניברסיאדה היא חלק ממה שקרוי "דיפלומטית התרבות" של טאיוואן. מדובר על מדינינות בה המדינה, כתוצאה מחסימת הקשרים הדיפלומטיים על ידי סין העממית, פועלת נמרצות בשטח התרבותי כחלופה לדו שיח דיפלומטי. ובאותו עניין - עיריית טאיג'ונג הודיעה השבוע כי הם מצפים ל 1.5 מליון מבקרים בתערוכת הפרחים העולמית שהם יארחו שם בשנה הבאה. רוב האורחים צפויים להיות יפנים וסינים מסין העממית.

קניות בטאיפיי

ברור לי שאני לא ממש מבין בקניות, קונה גרוע ובכלל בעל מוגבלות חמורה בכל מה שקשור לשופינג. אבל תמיד שואלים מה יש לקנות ואיפה בטאייפי, ועם השנים למדתי לענות... הרשימות כאן הם חלקיות – ואם יש למישהו המלצות נוספת, אנא תוסיפו אתה ההמלצות בתגובות. מותגים האזור החדש יחסית של טאיפיי הוא   שינג אי שממזרח לרחוב קילונג. שם נמצא מגדל ה 101, שם יש מספר לא קטן של חנויות כלבו ענקיות. זה המקום לחפש מותגים בין-לאומיים, כמו גם מקומיים. אם נרצה להתמקד במקום אחד שממנו אפשר להתחיל לשוטט - להתחיל בחנות הכלבו היפאנית מיצוקושי, להמשיך משם צפונה לאורך המדרחוב. כתובת מדוייקת: 新光三越台北信義新天地 A11 Shin Kong Mitsukoshi Xinyi Place A11   שוק שתיירים אוהבים אחד המקומות האהובים על תיירים הוא אזור הקניות וו פן פו. רחוב שלם של חנויות סיטונאיות וקמעוניות של בגדים ומתנות במחירים מפתיעים. הסמטא מתחילה ברחוב סונג שאן, ולא כדאי להגיע מוקדם מדי, כי הרבה חנויות נפתחות רק בצהריים. השם, אגב, בעל הסטוריה מעניינת - חמש משפחות של ילידים קנו את הקרקע שם בתקופת שושלת צ'ינג, ובמשך שנים המקום היה שוק של

טייפונים בטאיוואן

טאיוואן מסומנת בחץ, הטייפון מצפון מזרח לאי אל חופי טאיוואן הגיע בשבוע שעבר הסופה הטרופית טאלים ( TALIM ), ולמרות שלא עברה באי אלא מצפון לו תפסה מקום מרכזי בכל מהדורות החדשות - המקומיות והארציות כאחד. גשמים עזים המלווים מערכת מזג אוויר זו ירדו בחלקים מהאי למשך 24 שעות. מי שגר בטאיוואן זוכר לטובה את השבוע שלפני כל טייפון או אחרי כל טייפון, שכן הסופה פועלת כשואב אבק ענקי, והשמיים בהירים ונטולי עננות. אז מה זה טייפון, ומה יכולים לעשות המבקרים? במטאורולוגיה, סופה טרופית (הנקראת בפי תושבי מדינות שונות הוריקן, טייפון או ציקלון טרופי) היא סוג של ציקלון הנוצר באזורים הטרופיים, שקוטרו האופייני נע בין 100 ל-2,000 קילומטרים (ׁׁמתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית).  סופות הטייפון בטאיוואן מתאפיינים בקוטר של מאות קילומטרים ספורים, והן מגיעות ממזרח ממוצע של 100 שנים מראה כי יש 3-4 טייפונים בשנה, בעיקר ביולי-אוגוסט-סמפמבר, אבל גם בחודשים אחרים. חודש אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ממוצע טייפונים בחודש