באחד הפרסומים של טיולים לטאיוואן ראיתי את המשפט "טיול
לאחות הקטנה והמסתורית של סין" .
קטנה, זה ברור – אי בגודל של ישראל וחצי מול כמעט כל מזרח אסיה (ועוד
לא דיברנו על 23 מליון מול 1.3 מיליארד)
והשאלה היא כמובן - למה מסתורית? הרי טאיוואן נוכחת "על המדפים" במערב למעלה מ 50 שנה...
ובכן, בסקרים שונים שעשיתי בין מטיילים בטאיוואן, ראיתי שאכן הידיעות שלנו לוקות בחסר, וזה ישר הקפיץ לזכרוני את סיפור ה"שגריר" הראשון של טאיוואן למערב.
והשאלה היא כמובן - למה מסתורית? הרי טאיוואן נוכחת "על המדפים" במערב למעלה מ 50 שנה...
ובכן, בסקרים שונים שעשיתי בין מטיילים בטאיוואן, ראיתי שאכן הידיעות שלנו לוקות בחסר, וזה ישר הקפיץ לזכרוני את סיפור ה"שגריר" הראשון של טאיוואן למערב.
מפה מספרו של ג'ורג פסלמנזר |
במאה ה 17 פורמוזה, כפי שנקראה טאיוואן בפי המערב, הייתה מסתורית
בצורה שקשה להבין בימינו. למרות שההולנדים והספרדים הקימו שם תחנות סחר וסחורות
מהמזרח הגיעו לאירופה, הרי ידיעות גיאוגרפיות אמיתיות לא היו, גם לא בקרב האצולה.
ממש בתחילת המאה ה 18 הגיע לאנגליה אחד, ג'ורג' פסלמנזר (George Psalmanazar) והכריז על עצמו כעל שגריר ממדינת פורמוזה הרחוקה.
ממש בתחילת המאה ה 18 הגיע לאנגליה אחד, ג'ורג' פסלמנזר (George Psalmanazar) והכריז על עצמו כעל שגריר ממדינת פורמוזה הרחוקה.
ג'ורג' עצמו היה גבה קומה, בלונדיני, דובר לטינית, אנגלית, צרפתית
ואיטלקית, אבל כל זאת לא הפריע לו - הוא הסביר כי המעמד העליון בפורמוזה הוא בהיר
עור ומתגורר במבנים סגורים או מתחת לאדמה. הוא "דיבר" בשפה המקומית של
פורמוזה, הנקראת "פורמוזה פראית", הוא הציג את האלפבית הפורמוזי לעולם,
כתב ספרים והיה מקובל בקרב האצולה והמעמד הגבוה האנגלי.
האלפבית הטאיוואני ע"פ ג'ורג פסלמנזר |
יכול להיות שהעבר שלו כמתחזה (הוא התחזה לאירי, ולאחר מכן לשגריר
יפן באיטליה רק כמה שנים לפני כן) עזר לו, אבל העובדה היא שהוא שמר על עקביות
ב"שפה" ובסיפורים, וקובץ ה"עובדות" שסיפר, שהיו מעין מיש-מש
של אגדות מאיה, דרום צרפת וסין, נתפסו כאמת מדעית.
פלסמנזר הוזמן לשאת דברים מול "החברה המלכותית", שם הגן
על ספרו וסיפוריו בפני סיר אדמונד היילי בכבודו ובעצמו, ויוקרתו רק גדלה. ישועים
שהגיעו מהמזרח ושחלקו על סיפוריו הגדילו, למרבה הפלא, את הפופולריות שלו, שכן הם
נתפסו כעויינים לאנגליה ולממסד האנגלי.
בערוב ימיו הודה ג'ורג' פלסמנזר בכך שהוא בעצם היה מתחזה
(ועדיין היו לו מעריצים רבים), ובספר שכתב (שפורסם לאחר מותו) גלל את קורותיו כמתחזה
מקצועי.
הנה לנו אנקדוטה היסטורית שמראה שפייק ניוז הם לא המצאה של המאה
ה 21, שטאיוואן הייתה (וכנראה נשארה) מסתורית לנו, המערביים, ולכולם יש משיכה
לסיפורים טובים, לא משנה הבסיס המדעי שלהם
ג'ורג פסלמנזר |
תגובות
הוסף רשומת תגובה