דילוג לתוכן הראשי

רשומות

ויזה לצפון קוריאה

איך ישראלים יכולים להיכנס ואיפה מוציאים את הויזה לצפון קוריאה איך נכנסים למדינה (קבוצה או בודד), איך ואיפה מוציאים ויזה, כמה זה עולה, האם אפשר להשתמש בדרכון ישראלי, למשך כמה זמן הויזה תופסת למעשה - הוצאת ויזה הוא החלק הפשוט בטיול, אבל ראשית יש להבין כמה דברים. שמה הרשמי של קוריאה הצפונית הוא הרפובליקה דמוקרטית עממית של קוריאה ( DPRK ) ומדובר במדינה עם כלכלה מאורגנת, כמעט ללא עסקים פרטיים, ומפוקחת מאד. מכאן אנחנו יכולים שהטיול הוא תמיד יהיה מאורגן על ידי הממשלה, כל נותני השירותים (אוטובוסים, מלונות, מסעדות, חנויות, מופעים) יהיו ממשלתיים וכל האתרים הכלולים במסלול הם אתרים שנבחרו מראש על ידי משרד התיירות. למעשה ניתן להכנס לצפון קוריאה לבד ובקבוצה, כמעט כל גודל של קבוצה, אך תמיד הטיול מאורגן על ידי אחת מסוכנויות התיירות הממשלתית, ותמיד ילוו אותנו מדריכים מקומיים במקום. מאחר והטיול מאורגן על ידי הממשלה, הוצאת הוויזה מתבצעת על ידי חברת התיירות הקוריאנית, דרך משרד התיירות הקוריאני, בעיר ממנה נכנסים לקוריאה. רוב הזרים המערבים נכנסים לקוריאה דרך ביג'ינג (טיסה אחת ביו...

להקת מורנבונג

ישנה להקת רוק/פיוז'ן צפון קוריאנית , סופר פופולרית במעמד של כוכבים,  בשנת 2012, המנהיג העליון של קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, בחר בחמש בנות להיות חלק מהלהקה שלו: להקת מורנבונג, כלומר לקהקת פארק מורן הבנות שרות שירי פופ ממלכתיים שמקדמים את המסר של הדיקטטור הקומוניסטי. הקלאסי "בואו לתמוך המפקד העליון שלנו עם נשק" בסגנון המערבב ריף סינטיסייזר קליט עם כינור מהיר, תופים ושירה. הלהקה הוקמה לכבוד "המאה החדשה של הג'וצ'ה קוריאה", ומונה גיום 20 בנות, ומושפעת באופן ברור על ידי האופנה המערבית, באחת ההופעות הראשונות שלהם בשנת 2013, הלהקה שיחק יחד על רקע שלגיה, כמו גם דמויות אחרות של דיסני. כל חברי הלהקה מנגנים כלים משלהם ומוכרים כמובילים מבחינה טכנית, אם כי הלהקה מופיעה לעתים קרובות עם תזמורת מלאה. לדברי סוכנויות הידיעות, החנויות והרחובות ריקים במהלך שידורים של להקות של הלהקה בתחנת הטלוויזיה הלאומית. הלהקה יצאה למסע הופעות בסין ב 2015, עם מופע מוגבל, שכן הצנזור הסיני הזהיר אותן לא לשיר שירים אנטי אמריקאים או שירים המהללים את מלחמת קוריאה. ...

שני אתרים ייחודיים בוונסאן

הייתי בוונסאן (Wonsan) מספר פעמים. עיר נמל מעניינת, עם מסעדת דגים שאני לא מחמיץ (ממש ליד הטיילת) והיסטוריה מעניינת שמתחילה במאבק בין רוסיה, סין ויפן על ההגמוניה במזרח הרחוק, ובפרט בקוריאה. בכל מקרה, סיור וירטואלי במפות גוגל תמיד מגלה לנו דברים נוספים על מקומות שביקרנו בהם. שני מקומות מיוחדים שאפשר לראות בגוגל ארת' שרציתי לחלוק: 39°05'48.6" N 127°24'51.5"E מסלול המראה למטוסים בתוך ההר, נראה לראשונה בתמונות לווין בשנת 2008, ובשנים האחרונות מאומת על ידי עריקים צפון קוריאנים (בשם Kang Da Ri Airport).  ממש כמו בסדרת האנימציה הטלוויזיונית "כנפי הרעם" משנות השבעים, המטוסים נוחתים וממריאים מתוך ההר. המיקום, בפאתי וונסאן, קרוב מאד לגבול עם דרום קוריאה, דקות טיסה למטוסי קרב מודרניים. 39°09'40.0" N 127°26'43.4"E היאכטות ופארק המים הצף של קים ג'ונג איל. המבנה המרובע הצף הוא פארק המים, שכולל מגלשות, בריכות ואפילו מגדלי שמירה. במעגן ניתן לראות כמה מגה-יאכטות בצבע לבן, לשימוש המנהיג הדגול. יש לכם גם כמה אתרים/מקומות שתרצו לחלוק ?

המעדן הלא מפוקפק - טופו מסריח, מבחן האומץ לזרים.

(מאת שלי) הרבה דברים חדשים תוקפים את החושים בטאיוואן, המראות, השפה, הנימוסים וכמובן המאכלים המקומיים. ניסיתי לקלוט ולהתנסות כמיטב יכולתי, למצות את החוויה הטאיוואנית. משב רוח שהגיע לחדרי הביא איתו ריח עז שלמיטב הבנתי העיד על צינור ביוב סתום. כל נסיונותי להתחקות אחר מקור הריח עלו בתוהו עד שהכרתי את זאב, שפתר לי את התעלומה. בקרן הרחוב ליד הדירה המשותפת עמד אדם כבן 60-70, וטיגן קוביות טופו. הוא התמקם שם בקביעות  בסביבות ארבע אחר הצהרים, ומיד נוצר תור של קליינטים קבועים שחיכו למנה שלהם. לפליאתי הריח שאותו הרחתי ליד דירתי הראשונה היה הריח של אותן מנות טופו, שנקרא, ובצדק רב, "טופו מסריח". לאחר מסע שכנועים הסכמתי לטעום. זאב אכן צדק - מעדן! ומאז, בכל ביקור במזרח הסיני, אני מחפשת אחר הריח המיוחד הזה, והמנה הממכרת. טופו מסריח הוא למעשה טופו שעבר התססה, ובשל כך הריח החזק שלו. שלא כמו גבינה כחולה, אין סוג בקטריה ספציפית שנותנת את הטעם והריח, אלא השם משמש לקבוצה של סגנונות התססה של הטופו עם תוספים שונים, האופייניים למקומות שונים בסין, כגון שרימפ מיובש, נצרי במבוק או עשבי מרפא סיניים.  לרוב...

נחשים בטאיוואן

פגשתי נחשים רבים בטאיוואן - בעיקר בשבילים ההררים ובאי זורים הפראיים של האי המיוחד הזה. ישנם כ 15 מיני נחשים ארסיים בטאיוואן מתוך קרוב ל 50 מינים שונים. ללא ספק מספר לא קטן עבור אי מבודד, שגדלו פי אחד וחצי ממדינת ישראל. לשם השוואה, בישראל, עם כל סוגי האקלים שבה ועם העובדה שהיא מהווה גשר יבשתי בין יבשות שונות, יש בסך הכל 9 נחשים ארסיים מתוך מספר מינים דומה. אולי זה מה שהוביל לאגדה האורבנית שמקור הנחשים הארסיים בטאיוואן בתקופת השלטון היפני, שהביא נחשים ארסיים מרחבי האמפריה היפנית לטאיוואן. שם, במעבדה לחליבת ארס והכנת נסיובים שהוקמה באוניברסיטה הקיסרית של טאי-הו-קו ביאנג מינג שאן, ליד טאיפיי, חקרו אותם וחלבו אותם. אותה אגדה מספרת שעם הנצחון האמריקאי שיחררו היפנים (או שמא היו אלו האמריקאים) את כל הנחשים לטבע הטאיוואני, ומאז בטאיוואן מצויים מיני נחשים ארסיים רבים. האוניברסיטה הקיסרית של טאי-הו-קו היא כיום אוניברסיטת טאיוואן, הוקמה בשנות העשרים, והייתה בה מעבדה לחליבת נחשים ולהכנת נסיובים. המעבדה מוקמה במה שמכונה היום "הגבעות השחורות" ליד הגראנד הוטל, למרגלות ה...

מי שצריך יודע...

גרנו במרכז טאיפיי. למי ששואל - יונג קאנג ג'ייה. ממש מקום שווה. גרנו למעשה בדירת גג שהייתה שייכת לבעלי כל הבלוק. הם גרו בקומה החמישית, חיברו את הדירות של כמה כניסות, ואילו על הגג של אותן כניסות הם בנו מבנה קטן וגן סיני.  במבנה היו מספר חדרים - חדר אחד היה חדר אבות המשפחה, שם שמרו את כל לוחות הזכרון של הדורות הקודמים, כמו גם את עץ המשפחה, ואת שני החדרים האחרים הם חיברו לדירה קטנה והשכירו לזרים, מתוך אמונה שזרים שומרים יותר על הערך. ברי המזל היינו אנחנו, עם גן מקסים על כל הגג ושכנים שקטים... עכשיו תבינו, מדובר על בלוק ענק, עם לא מעט כניסות, 6 קומות ומספר רב של משפחות ודיירים. כלומר אם מדובר על הכנסה, בעליי הבית שלנו לא ממש היו צריכים את שכר הדירה ששילמנו. כמות כזו של נכסי דלא-ניידי במרכז טאיפיי היא ללא ספק סכום מכובד לכל הדעות. יום אחד אני חוזר באוטובוס בשעת הלחץ, מתנודד ונאחז במתלים, והנה אני רואה באוטובוס את בעל הבית שלי, מתנדנד גם הוא כמו כולם באקלים הטרופי הלח ובצפיפות של טאיפיי בשעות הלחץ.  אין לי ספק שהוא יכל להרשות לעצמו מכונית יוקרה עם נהג שממתין בתוכה...

על מה חולמים האלים?

בערך בשעה 10 בלילה התחילו החשפניות ורקדניות המוט בהופעה. משאית הפלטפורמה שעליה הייתה הבמה המאולתרת חסמה את הכניסה לסמטה מצד אחד. מול המשאית, בצד השני של הסמטה היה המקדש המקומי, וכל פסלי האלים סודרו כך שיוכלו לראות את כל מה שקורה בסמטה, את כל עשרות השולחנות עם תושבי השכונה היושבים אליהם, את התקרובות והמאכלים המוגשים, וכן, גם את הבמה עם ההופעות. כל ההופעות. אחרי הכל, לא כל יום חוגגים יום הולדת, והיום הוא יום ההולדת האלף חמישים וחמש של האל המקומי! היום התחיל מוקדם ביותר, עם תהלוכה שכונתית. אחרי הכל מדובר באל השכונה.  הפסלון המייצג את האל הוצא מהמקדש, ויצא בתהלוכה ברחבי השכונה. לפני האפריון המיוחד של האל, היו כמה בובות שונות המייצגות כוחות שונים, לפני ואחרי האפריון התהלכו להקות שתפקידן בעיקר לעשות רעש ולשמח, עם התופים הענקיים והחצוצרות המיוחדות והצורמניות, וכמובן כל מי ומי שהיה קשור למקדש המקומי. בתי עסק שונים שתרמו לתהלוכה זכו לביקור מיוחד, כמו גם לפולחן גירוש רוחות רעות שעיקרו פיצוץ מחרוזות של נפצים ומעין הסתערות משולשת על בית העסק. התנועה ברחובות עצרה, המשטרה יחד עם הכנופיות המקומיו...